שירי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

התובע טוען כי ביום 20.11.12 בשעה 09:15 בבוקר, בהיותו בדירתו, שמע רעש מכיוון מכוניתו החונה בחזית הבנין. התובע טוען כי הוא ראה את מכונית הנתבעת 2 מנסה להחנות בנסיעה אחורנית, מאחורי מכוניתו וכי בניסיונותיה אלה מכונית הנתבעת 2 פגעה במכוניתו.

השמאי מטעם התובע, בדק את מכוניתו רק ביום 27.12.12, דהיינו , 37 ימים לאחר מועד הארוע. התובע תולה את הסיבה לכך בהתכתבות בין חברות הביטוח.

יש לציין, כי התובע לא תיקן את מכוניתו עד היום, בטענה שאין לו כסף.

הנתבעת 2 מודה כי היא ניסתה להחנות את מכוניתה מאחורי מכונית התובע, וכי בניסיונותיה אלה, מכוניתה נגעה קלות במכונית התובע. אולם לטענתה למכונית התובע לא נגרם כל נזק כתוצאה מכך.

הנתבעת 2 טוענת – והתובע לא הכחיש זאת – כי התובע ביקש ממנה לפצות אותו בסכום של 500 ₪ ואחר כך אף הפחית את הסכום. אולם התובע טוען כי מפני ששתי המכוניות היו קרובות אחת לשניה, הוא לא הבחין בנזק האמיתי שנגרם למכוניתו ולכן דרש פיצוי נמוך סכום של כמה מאות שקלים.

לטענת הנתבעות, שתי העובדות – האחת, שהתובע דרש רק כמה מאות שקלים כפיצוי והשניה, שבדיקת השמאי נערכה 37 ימים לאחר הארוע – מחייבות את המסקנה, כי למכונית התובע לא נגרם כל נזק או נזק מזערי וכאן מתבקשת המסקנה השניה, כי חוות דעת השמאי מתייחסת לנזק אחר שנגרם למכונית התובע, נזק שאין לו כל קשר לארוע נשוא התביעה.

אני סבור, כי שתי העבדות הנ"ל שצויינו על ידי הנתבעות, מחייבות את המסקנות שהנתבעות הסיקו וכי הסברי התובע לאיחור בפניה לשמאי ובקשתו לשלם לו כמה מאות שקלים בלבד, הם תירוצים בלבד.

התובע לא הוכיח את הנזק הממשי שנגרם למכוניתו, במידה ונגרם בכלל.

לפיכך, אני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט בסך 250 ₪.

תוך 15 יום ניתן לבקש מבית המשפט המחוזי להגיש ערעור.

ניתן היום, י"א חשון תשע"ד, 15 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: